פרופ' יורם הרפזמחנכים לדמוקרטיהJun 29, 20192 min read הכנס הזה קורא לאנשי חינוך – באקדמיה, בבתי הספר, בתנועות הנוער ובכל מסגרת חינוך אחרת– לפעול בשתי גזרות, אחת כללית ואחת מקצועית. בזירה הכללית, האזרחית, הכנס קורא לאנשיהחינוך להגן בכל הדרכים המקובלות על הדמוקרטיה שלנו – להצטרף, כמו כל האזרחים ההגונים,להפגנ ות, לעצומות ולעמותות התומכות בדמוקרטיה הנחלשת שלנו. בזירה המקצועית, החינוכית,הכנס קורא לאנשי החינוך, במיוחד למורים, לצאת מכיתותיהם ולהגן על החינוך הממלכתי החילוני.החינוך הממלכתי החילוני נמצא כבר שנים תחת כיבוש זוחל של הציונות הדתית-הלאומית-הלאומנית-המתנחלית. הכיבוש הזה נעשה ברור ומופגן, "כיבוש מהמקפצה", עם המינוי של נפתליבנט לשר חינוך בממשלה הקודמת, ועוד יותר – עם המינוי העכשווי של רפי פרץ מהציונות הדתיתהחרד"לית.מבחינת הפרוצדורה הדמוקרטית, בקונסטלציה קואליציונית מסוימת, אדם חילוני יכול להיות שרהדתות, אבל מבחינת ההיגיון וההגינות, מינוי כזה אינו סביר. באותו אופן, רפי פרץ אינו יכול להיותשר חינוך הממונה על החינוך הממלכתי החילוני. אלמלא החתירה התאוותנית של הציבור שאותוהוא מייצג ומנהיג להשתלט על כל מוקדי ההשפעה בחברה הישראלית ולעצב אותה מחדש – לעבורמקרון המסעדה לקרון הקטר כדי להוביל את הרכבת ולהטות אותה מן הפסים – הוא היה צריך לומרבענווה: "איני יכול להיות שר חינוך של ציבור גדול שערכיו שונים ואף מנוגדים לערכים שלי ולערכיםשל הציבור שאני מייצג ומנהיג. אני מכבד את הציבור החילוני על ערכיו והשקפת עולמו. אני מוותרעל המינוי".רפי פרץ אינו יכול להיות שר החינוך שלנו! הערכים שלו ושל הציבור התומך בו לא רק שונים מאלהשלנו, הם מעוררים בנו התנגדות עמוקה, הם מקוממים אותנו ואף מאוסים עלינו. הם ערכיםלאומניים וכוחניים שמהם סבלו דורות של יהודים ומיעוטים אחרים, ערכים שמהם נחלצנו, או חשבנושנחלצנו, כאן במדינה שלנו, מדינה, כך חשבנו, שתדחה אותם בשאט נפש בחינת "מה ששנואעלייך אל תעשה לחברך".המאבק שלנו הוא על הבית, על הבית הדמוקרטי, ההומניסטי וההומני, שלנו; ובאופן ממוקד יותר –על בית החינוך שלנו, על החינוך הממלכתי החילוני, חינוך פתוח, שוחר דעת ואוהב אדם.2המאבק הזה הוא גם הזדמנות; לא רק להגן על החינוך הממלכתי החילוני שלנו ולשחרר אותומהכיבוש, אלא גם "לעלות להתקפה" – לתת לחינוך הממלכתי החילוני תוכן מהותי, ייחודי, מחייב,תוכן המתכתב עם האתגרים של המאה ה- 21 .חינוך ממלכתי חילוני, דמוקרטי והומניסטי, הוא "חינוך המופקד על האנושי שבאדם", חינוך שתוכניתהלימודים שלו כוללת תחומי ידע ויצירה הומניסטיים – פילוסופיה, אומנויות, מדעי האדם והטבע, כמוגם בעיות רב-תחומיות – בעיות של אלימות, דיכוי, הדרה, עוני, הרס הסביבה ועוד; חינוך שבוהתלמידים מתמודדים עם שאלות גדולות, שאלות מהחיים; חינוך שבו התלמידים מעורבים בחייהחברה ודואגים לאנושיותה, ליהדותה ההומניסטית ולדמוקרטיות האוניברסלית שלה.על הבמה נמצאות נשים שעושות זאת, נלחמות על פרצופה האנושי של החברה שלנו, כבר שניםרבות. הן עושות זאת בנחישות ובגבורה. הן צריכות לתת לכולנו השראה והדרכה.פרופ' נעימה ברזל, לוחמת ותיקה בשדה החינוך לדמוקרטיה; ד"ר אוקי מרושק, שהקימה ומנהלתשנים רבות את מדרשת אדם בירושלים; מרים דרמוני מחנכת לדמוקרטיה ממשרדה במט"ח אלפיתלמידים ומאות מורים; אסנת סברון מהפורום הדמוקרטי הנחוש והמשפיע )מי דיבר לפני הקמתהפורום על "הדתה"?(; שירלי לאונר שמדגימה כיצד מעורבות הורים יכולה לתרום לחינוך דמוקרטי;ולאורה מילוא מתנועת השומר הצעיר שהקימה ומנהלת את ארגון פרדס שעוסק בחינוך לדמוקרטיהבפריפריה החברתית. כולן מופת של יזמוּת, אומץ לב, נחישות והתמדה. אני מקווה שהתנועההחדשה שלנו תלמד מכן. הבמה שלכן...
Comentários